ת"א 35556-08-20

תקציר

התובע, שסייע לנתבעים לקנות ולמכור בניין בפולין, הגיש נגדם תביעה לתשלום אגרות. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף, בטענה כי היא אסורה על פי חוק, נעדרת יריבות ועילה. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה. ראשית, באשר לתקופת ההתיישנות, קבע בית המשפט כי זכותו של התובע לסעד כספי קמה רק בחודש אוקטובר 2019, ועל כן התביעה אינה חסומה על פי חוק. שנית, חזקה על מסמך ההתחייבות, שעמד בבסיס תביעת התובעת למכירת הבניין, כי הוא חתום על ידי הנתבעים, דבר המקים עילת תביעה. שלישית, בית המשפט קבע כי חוק המתווכים אינו חל על המקרה הנוכחי, וכי זכאות התובע לדמי תיווך צריכה להיקבע על סמך ראיות בדבר תוכן ההסכם וחוות דעת הצדדים. לבסוף, בית המשפט לא מצא סיבה לעכב את ההליכים בבית המשפט הישראלי בשל תביעה קשורה שהוגשה בפולין, שכן התביעות נעדרות זהות של צדדים ועילות תביעה. לפיכך חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות בקשה בסך 5,000 ₪.