בג"צ 9949/08

תקציר

בפרשת עמונה הוטל על בית המשפט להכריע אם להיעתר לבקשת המדינה להאריך את המועד האחרון לפינוי המאחז עמונה בשבעה חודשים. בית המשפט, בהדגישו את סמכותו המוגבלת להאריך מועדים שנקבעו בפסקי דין סופיים, קבע כי הארכות כאלה צריכות להתרחש רק במקרים חריגים כדי למנוע עוול חמור. למרות טענת המדינה, בית המשפט מצא כי כבר ניתן מספיק זמן - שנתיים - לפינוי, להבדיל מתקופות קצרות יותר שניתנו במקרים דומים. פסק הדין הדגיש את הצורך לקיים החלטות סופיות של בית המשפט ולשמור על שלטון החוק. בהכירו בהתנגדות התושבים להעתקה ובחוסר יכולתה של המדינה להבטיח חלופה מוסכמת, מתח בית המשפט ביקורת על ציפיות המדינה להארכה בהתבסס על היענות עתידית ספקולטיבית. עוד הודגש כי כל פוטנציאל לאלימות במהלך הפינוי אינו יכול להצדיק דחיית אכיפת החוק. בית המשפט הגיע למסקנה כי מתן הארכה יערער את הוודאות המשפטית ויקבע תקדים מטריד, במיוחד לאור ההיסטוריה של עיכובים באכיפת פסקי דין דומים. לפיכך, הבקשה נדחתה, והפינוי התבקש להמשיך עד למועד שנקבע, 25.12.2016, תוך אישור עקרון קיום ההחלטות השיפוטיות.