ע"א 5938/03

תקציר

המשיב קיבל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה חלקית את ערעורו של המערער, והוביל את האחרון לערער לבית המשפט העליון. לאחר עיון בטענות הצדדים, בית המשפט אינו מוצא טעם בערעור ומסכים עם החלטות הערכאות הקודמות. המחלוקת העיקרית נוגעת לסיווגה של פוליסת ביטוח: האם מדובר בפוליסה מוערכת, המפרטת את הערך המוסכם של הפריט המבוטח, או בפוליסה שאינה מוערכת, הקובעת את הערך המבוטח בהמשך. בית המשפט מסכים עם קביעתם של בתי המשפט הקודמים כי הפוליסה הנדונה היא פוליסה בעלת ערך, שכן הצהרת המשיב בהצעת הביטוח בדבר שווי הסירה התקבלה על ידי המבטחת והשפיעה על תנאי הפוליסה. הדבר נתמך בעדותו של נציג המבטחת, אשר הנפיק את הפוליסה על סמך הצהרת המשיב. משכך, מתקיים הנטל המוטל על המשיב להוכיח את שווי הסירה במקרה של אובדן מוחלט, וחובת המערער לפצות אותו בגין הנזק נותרה בעינה. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי על המבטחת מוטלת חובה לנהוג בתום לב בעת ניהול משא ומתן עם מבוטחיה, דבר שהמערערת הפרה בכך שהוציאה פוליסה שונה מזו שביקשה המשיבה ללא הודעה מוקדמת. מטעמים אלה נדחה הערעור, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.