ב"ש 21774/06

תקציר

המערער ערער על החלטת בית משפט השלום להחזיקו במעצר עד תום משפטו באשמת סחר בסמים. הערר בחן את תחולתו הראויה של סעיף 21(ד) לחוק המעצרים, המתיר מעצר ללא בחינת התשתית הראייתית לאישומים, למשך 30 יום מהגשת כתב אישום ובקשה להארכת מעצר. בית המשפט מצא כי התנהלותו של המשיב בכך שלא מסר למערער את כל חומר החקירה ותעודת החיסיון הייתה בלתי תקינה. עם זאת, נוכח היכרותו של המערער עם חומר הראיות באמצעות ייצוג אחיו על ידי בא כוחו, בחינת הראיות בעניינו של האח על ידי בית המשפט ועברו הפלילי העשיר של המערער, נדחה הערעור. בית המשפט קבע כי מעצרו של המערער עד למשפטו אינו פוגע בזכויותיו, וכי שחרורו בערבות יפגע באינטרס הציבורי ויסכן פעילות פלילית נוספת. ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים אושרה אפוא, חרף הימנעותו של המשיב מעמידה בדרישות הפרוצדורליות.