ת"א 18767-06-19

תקציר

מדובר בזוג שרכש דירה חדשה מקבלן במסגרת פרויקט תמ"א 38. מועד המסירה החוזי של הדירה נקבע למרץ 2018, אך הדירה נמסרה רק ביוני 2019. בני הזוג הגישו תביעה נגד הקבלן בטענה לפיצוי בגין איחור במסירה על פי חוק מכר דירות. הקבלן טען כי האיחור נגרם מנסיבות שאינן בשליטתם וביקש קיזוז בגין הפרת החוזה לכאורה של בני הזוג על ידי עיכוב שני תשלומים. בית המשפט פסק לטובת התובעים וקיבל את תביעתם לפיצויים לפי חוק מכר דירות. נמצא כי הקבלן לא הוכיח כי האיחור נגרם מנסיבות שאינן בשליטתו וכי תשלומי בני הזוג לא הופרו מן היסוד. על פי החוזה, מועד המסירה נקבע ל-18 חודשים מיום הוצאת היתר הבנייה, והקבלן לא הביא ראיות לכך שהעיכוב היה בלתי צפוי או מעבר לשליטתו. בית המשפט דחה גם את טענת הקבלן כי השינויים שהתבקשו על ידי התובעים הצדיקו את האיחור, שכן סעיף השינויים בחוזה היה מעורפל מדי ופתוח לפרשנות. באשר לתשלומי בני הזוג, מצא בית המשפט כי התשלום השישי התעכב באופן סביר בשל אי המצאת אישורי המס על ידי הקבלן במועד, והתשלום השביעי טרם הגיע מאחר והדירה לא נמסרה. הקבלן חויב לשלם לבני הזוג פיצוי בסך 104,787 ₪ בגין האיחור, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. ריבית פיגורים של 1% נוכתה מהתשלום השישי של בני הזוג, שנעשה באיחור של 17 יום. כמו כן הונחה הקבלן לטפל בקבלת טופס 4 (מסמך הכרחי לאכלוס הדירה) בתוך שלושה חודשים מיום מתן פסק הדין. לבסוף הורה בית המשפט לקבלן לשלם לתובעים הוצאות בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 16,200 ₪.