ת"פ 45506-10-12

תקציר

הנאשם הואשם במספר סעיפים של שוד ועבירות נלוות אחרות. האישום הראשון, שהתייחס לאירוע שהתרחש ב-28 בפברואר 2010, עסק בכך שהנאשם נכנס לביתה של אישה נכה וגנב ממנה כסף. המחלוקת העיקרית כאן הייתה האם הנאשם נהג באלימות כלפי האישה או נכדתה בעת היציאה מהדירה לאחר הגניבה. השופט מצא את עדויותיהן של שתי הנשים אמינות והרשיע את הנאשם בשוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. האישום השני, המתייחס לאירוע שהתרחש ב-7 במרץ 2010, עסק בכך שהנאשם נכנס לביתם של זוג קשישים וגנב את ארנקו של הגבר. הנאשם הודה בעובדות אישום זה, והורשע בכניסה למקום מגורים ובגניבה לפי סעיפים 406(א) ו-384 לחוק העונשין. האישום השלישי היה גם הוא בגין שוד, אך התובע הצהיר כי לא יבקש הרשעה בשל ראיות חלשות. לפיכך, זוכה הנאשם מאשמה זו. האישום הרביעי היה אישום נוסף של שוד, הפעם של אדם יליד 1923, שעקב אחריו הנאשם לביתו. התובע טען כי הנאשם נכנס לביתו של האיש באמתלה של בקשת מים, ולאחר מכן שדד ממנו סכום כסף. עם זאת, השופט לא השתכנע באשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר בשל היעדר ראיות חותכות, לרבות חוסר יכולתו של הקורבן להעיד, וזיכה את הנאשם. בסיכומו של דבר, הנאשם הורשע באישומים הראשון והשני אך זוכה מהאישומים השלישי והרביעי. החלטת השופט התקבלה בנוכחות התובע, הסנגור והנאשם.