ת"ד 8922-02-16

תקציר

הנאשמת הורשעה בכך שלא נשארה בנתיב נסיעתה בעת שנסעה בכביש מהיר, דבר שגרם לתאונה קשה. הן הנאשם והן הנהג הנוסף שהיו מעורבים בו סבלו מחבלות קשות ביותר, לרבות שברים מרובים שהצריכו ניתוחים ושיקום ארוך טווח. הנאשמת, אם חד הורית ללא עבר פלילי, איבדה גם היא את עבודתה כגננת בעקבות התאונה וכעת היא מסתמכת על קצבת נכות. בית המשפט הכיר ברמת הרשלנות המתונה וברקורד הנהיגה הנקי של הנתבע, אך הדגיש את התוצאות החמורות של התאונה. בעוד שירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית, בית המשפט איזן זאת עם עקרונות של הלימות, גמול והרתעה. גזר הדין כלל ארבעה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, 20 חודשי פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם, ספירה מיום התאונה, ופסילה של 12 חודשים, גם היא על תנאי, לצד התחייבות כספית בסך 20 אלף שקל. בית המשפט ביקש לשקף את חומרת העבירה ותוצאותיה מבלי לחרוג ממתחם הענישה המתאים.