בג"צ 1971/15

תקציר

העתירה מערערת על החלטת הפרקליטות הצבאית לסרב לפתוח בחקירה פלילית של פציעתו של העותר במהלך תקרית אלימה בגבול ישראל-לבנון במאי 2011. למעלה מאלף מפגינים יידו אבנים, יידו אבנים והושלכו בקבוקי תבערה לעבר חיילי צה"ל וגרמו נזק לגדר הגבול, כתוצאה מכך נפצעו מספר חיילי צה"ל, עשרות נפצעו חיילי צבא לבנון ונהרגו ונפצעו מפגינים. העותר, שהיה חלק ממיידי האבנים, נורה ונפצע בעת שהתקרב לגדר הגבול למרות אזהרות וירי של חיילים לבנונים. העותרים טוענים כי הירי חרג מהמשפט הבינלאומי ומהחוק הישראלי ולכן יש לפתוח בחקירה פלילית. עם זאת, בית המשפט קובע כי החלטת הפצ"ר שלא לפתוח בחקירה הייתה סבירה. הירי על ידי צה"ל נבדק ונמצא תואם את המשפט הבינלאומי ואת פרדיגמת "אכיפת החוק", שכן מדובר בתגובה מידתית לאירוע האלים כדי להגן על אזרחים וחיילים ישראלים, והיעדר תיעוד של אירוע הירי הספציפי אינו מעיד על עבירה פלילית. בית המשפט מדגיש כי הירי תאם את הוראות הפתיחה באש ואת הנסיבות המיוחדות של האירוע, והיעדר אזהרה לפני הירי אינו מהווה חריגה מההוראות. כמו כן, חוקיותן של הוראות הפתיחה באש אינה מוטלת בספק, ולא ניתן לייחס את התנהגות החיילים לעבירה פלילית ללא כוונה נפשית. התחקיר המבצעי שערך צה"ל, אף כי לא חף מליקויים, אינו הבסיס היחיד להחלטה, והראיות אינן תומכות בטענות העותרים. בית המשפט מגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו הרחב של הפצ"ר במקרה זה, והעתירה נדחית.