ח"א 53/21

תקציר

התיק עוסק בערעור נגד רב"ט נ.ב, שהואשם בעבירות מין הכוללות אונס, מעשה מגונה ומעשה מגונה בכוח כלפי בת זוג לשעבר. הנאשם הגיש בקשה לעיון חוזר בחומרי החקירה לצורך בניית הגנתו, אך התביעה התנגדה לה בנימוק של חוסר רלוונטיות ופגיעה בפרטיותה של המתלוננת. בית המשפט נדרש לפסוק באיזון בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין זכותו של המתלונן לכבוד ולפרטיות. החומרים שביקשה הנאשמת כללו את יומניה של המתלוננת, רישומי שיחות הטלפון שלה, פירוט תלונות קודמות על הטרדה מינית וגישה לטלפון הנייד שלה לצורך בדיקת מומחה מטעם ההגנה. באשר ליומנים, בית המשפט לא מצא כל אינדיקציה לראיות רלוונטיות ביומן הראשון ודחה את בקשת הנאשם לעיין בשני היומנים, מה גם שהם פגעו בפרטיותה של המתלוננת. פלט שיחות הטלפון של המתלוננת בליל האונס התבקש להימסר לעיון בית המשפט, עם פוטנציאל להעביר חלקים רלוונטיים להגנה, שכן הדבר עשוי לסייע בקביעת ציר הזמן של האירועים ומהימנות גרסתה של המתלוננת. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת ההגנה לקבל רשימה של תלונות קודמות של המתלוננת על הטרדה מינית, שכן הן לא היו רלוונטיות להגנה ופגעו בפרטיותה. בנוסף, היעדר היתכנות טכנית והפגיעה בפרטיות הגלומה בבקשת המומחה מטעם ההגנה הביאו את בית המשפט לדחות בקשה זו. ככלל, פסק הדין הדגיש את הצורך להגן על פרטיותם וכבודם של נפגעי עבירות מין תוך הבטחת זכותו של הנאשם למשפט הוגן.