ת"ט 10282/09

תקציר

בית המשפט בחן את התנגדותו של המבקש לבקשת רשות לביצוע שטר. המבקש העלה מספר טענות מקדמיות, אשר בית המשפט מצא כי אינן מבוססות ואינן מספיקות כדי ליתן רשות להתגונן. טענות אלה כללו ערעור על סמכותו של בא כוח המשיב ועל תוקפם של ההסכמה ופסק הדין. בית המשפט דחה גם את טענות המבקש בדבר פסלות וכפייה, וקבע כי הן חסרות בסיס וחסרות בסיס עובדתי. לגופו של עניין, ציין בית המשפט כי הצדדים הסכימו על שטר חוב ופירעון הלוואה, כאשר הסכם ההסכמה קבע את תנאי הפירעון ואמצעי ביטחון נוספים. המבקש טען כי ההסכמה לא הופרה וכי הצגת שטר החוב לביצוע הייתה מוקדמת מדי. המשיב, לעומת זאת, טען כי המבקש פעל בחוסר תום לב וכי התנגדותם היא ניסיון לעכב פירעון ולהבריח נכסים. באשר לאי תשלום הריבית, מצא בית המשפט כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי ביצע את התשלומים הנדרשים. עם זאת, מאחר שבהסכם ההסכמה נקבע כי אי תשלום שלושה תשלומי ריבית יגרור פירעון מיידי רק לאחר תקופת חסד של חמישה ימים, קיבל בית המשפט כי טענה זו אינה חסרת שחר. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה אי העברת כל המניות כפי שנקבע בהסכם. המבקש טען כי הפרה זו אינה מזכה את המשיב לדרוש פירעון מיידי או להציג את שטר החוב לביצוע, ואילו המשיב טען כי כן, במיוחד נוכח הספקות בדבר מימוש המניות המועברות. בית המשפט, שבחן את סעיפי ההסכמה, מצא כי הצדדים לא קבעו סנקציה בגין אי העברת מניות. לפיכך החליט בית המשפט לקבל את ההתנגדות באופן חלקי, וקבע כי אי הפקדת מלוא אחוז המניות מזכה את המשיב להציג את השטר לפירעון, אלא רק בתנאי של הפקדה כספית של 700,000 ₪ בתוך 45 יום. אם הסכום לא יופקד, ההתנגדות תידחה, ואם כן, התיק יועבר לבית המשפט להמשך הליכים. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 24.12.2009 על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה.