ת"א 2119/02

תקציר

בית המשפט מינה מומחים לבחינת נכותו הרפואית של התובע במספר התמחויות, וקבע נכות רפואית בשיעור של 64.18% שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה. קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי נכות תפקודית, כאשר התובע תובע 100% והנתבעים 0%, בשל תפקודו המוגבל של התובע לפני התאונה. בית המשפט מצא כי תפקודה של התובעת לא נפגע לחלוטין, אך גם הכיר בהשפעת התאונה על יכולתה לתפקד, ולכן העריך את הנכות התפקודית בשיעור של 60%. התובע טען להפסד השתכרות, אך לא סיפק כל ראיה לכך שעבד מחוץ לבית לפני התאונה ולכן היה זכאי רק לפיצוי בגין פגיעה בפוטנציאל השתכרות עתידי, שבית המשפט קבע על 60% משכר המינימום עד להגעת התובע לגיל פרישה של 65. הנתבעים ישלמו סך של 443,412 ₪ בגין אובדן כושר עבודה עתידי, כולל היוון, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין. התובע תבע פיצוי עבור עזרה מאחרים, לרבות בני משפחה, בעקבות התאונה. בית המשפט הכיר בכך שמשפחתו של התובע העניקה טיפול רב ולכן פסק סך של 400,000 ₪, אם כי סכום זה היה נמוך מדרישת התובע, שכן בית המשפט לא ראה את מלוא הסכום סביר או נתמך בראיות. התובעת תבעה גם פיצוי בגין הוצאות הסתגלות למגורים, בטענה כי נאלצה לעזוב את בית משפחתה בשל מעבר בין חדרים שפגע בניידותה. בית המשפט קבע כי המעבר לא נבע רק מהתאונה ולכן פסק 25,000 ₪ עבור התאמת מגורים. ראשי נזק נוספים כללו הוצאות רפואיות (7,500 ש"ח), הוצאות ניידות (10,000 ש"ח) וכאב וסבל (168,975 ש"ח). סכומים אלה נפסקו גם לתובע, וכללו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין. תביעתה של התובעת לנזק נפשי לקרוב משפחה, הנוגע לבתה (התובעת מס' 2), נדחתה על ידי בית המשפט. לתובעת מס' 2 נפסק 10,000 ₪ בגין כאב וסבל. הסכום הכולל שחבו הנתבעים לשני התובעים יוערך במועד פסק הדין, ויתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום. סכום זה יקוזז מתשלומים קודמים ששילמו הנתבעים. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מהסכומים שנפסקו, בתוספת מע"מ.