ת"א 3999/96

תקציר

התובעת, שעברה ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בצד שמאל שבוצע על ידי הנתבעת 1 תחת השגחתו של הנתבע 2, חוותה סיבוכים לאחר הניתוח שהובילו לאשך אטרופי. הוא הגיש תביעה נגד הנתבעים בגין נזקי גוף, בטענה לחבותם ברשלנות. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי הסיבוכים היו סיכונים ידועים של הניתוח וכי התובע לא יכול היה להצביע על מעשים רשלניים כלשהם. בית המשפט העדיף את חוות דעתו של פרופ' אייל, שהעיד כי ניתן היה למנוע את הסיבוכים בזהירות ובמיומנות סבירה, וקבע נכות לצמיתות בשיעור של 20%. נפסק כי הנתבעים לא עמדו בנטל השכנוע בדבר חוסר רשלנותם, בשל היעדר רשומות רפואיות מפורטות ואי מתן אבחנה מבחינה. בית המשפט קיבל את טענת התובע בדבר נזק ראייתי שנגרם על ידי הנתבעים, והעביר את נטל ההוכחה. בנוסף, מצא בית המשפט את הנתבעת 2 נושאת באחריות שילוחית, שכן הניתוח בוצע במתקני בית החולים ולתובעת היה קשר ישיר עם בית החולים. לתובע נקבעה נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 20% ונכות פסיכיאטרית זמנית בשיעור של 10%, אשר תיפתר באמצעות הטיפול. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך כולל של 96,000 ₪, הכוללים נזקים מיוחדים, הפסדי השתכרות עתידיים ונזקים לא ממוניים, לצד הוצאות משפט.