ב"ל 53740-08-17

תקציר

התובעת, שעבדה כאורזת, תבעה את הנתבעת בטענה כי הפגיעה בכתף שלה נגרמה כתוצאה מעבודתה, וביקשה מבית המשפט להכיר בה כפגיעה בעבודה על בסיס תיאוריית המיקרוטראומה. התיאוריה מציעה כי הפגיעה נבעה מהצטברות נזקים קלים שנגרמו כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות בעבודה. בית המשפט דחה תחילה את תביעתה וקבע כי היא לא הצליחה להוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה, וכי תביעתה נדחתה על פי חוק. התובע ערער, ובית הדין האזורי הציע להחזיר את התיק כדי לברר את תקופת העסקתו של התובע, והאם יש בסיס עובדתי למיקרוטראומה. התובעת הגישה תצהיר בדבר היקף עבודתה, והצדדים הסכימו על העובדות. בית הדין מינה מומחה רפואי שיעריך את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין מצבה בכתף, בהתבסס על העובדות המוסכמות. המומחה מצא קשר סיבתי מפוקפק, ובית המשפט דחה את התביעה, שכן לא מצא סיבה לסטות מחוות דעתו של המומחה. בית הדין הכיר בעבודתה הפיזית הקשה של התובעת, אך הדגיש את היעדר הקשר הסיבתי בין עבודתה לבין הפגיעה בכתף. התובעת, שלא השתכנעה מחוות דעתו של המומחה, טענה כי היה על המומחה לבדוק אותה ולפרט את הסיבות למצבה. בית המשפט דחה טענה זו, עמד על הערכת המומחה ודחה את התביעה ללא הוצאות. פסק הדין ניתן בהיעדרו של התובע וניתנה זכות ערעור.