ת"ט 32983-01-22

תקציר

פסק הדין של הרשם מאפשר למבקש להתגונן מפני ביצוע שטר. המבקש הצליח להוכיח כי קיימת עילה להגנה לכאורה באשר לטיבו של המסמך, הסכום הנדרש, העסקה העומדת בבסיס הדרישה וקיומו של חוב. משמעות הדבר היא שתצהירו של המבקש ישמש כתב הגנה שלו, והתיק יישמע בפני שופט. החלטת הרשם מתבססת על המסקנה כי המסמך הנדון – אותו מבקש המשיב לאכוף – אינו יכול להיות שטר או ערובה לשטר, אלא ערבות אישית. לפיכך, על פי תקנות סדר הדין האזרחי, רשאי המבקש להגיש כתב הגנה. הרשם מדגיש כי בשלב זה בית המשפט אינו בוחן את הראיות שהוגשו אלא רק בוחן האם תצהירו של המבקש מצביע על הגנה, רחוקה ככל שתהיה, מפני הטענות. מספר גורמים תומכים בקביעה כי המסמך הוא ערבות אישית ולא שטר. ראשית, כותרת המסמך ומהותו מצביעות על ערבות אישית, המוצהרת במפורש ונתמכת בסעיף כוונת הצדדים. שנית, המסמך נעדר את המרכיבים המהותיים של שטר, לרבות היותו בלתי מותנה וחסר כל התייחסות לערובה לשטר. שלישית, מתצהירו של המבקש עולה טענות בדבר העסקה הבסיסית, לרבות קיומו של חוב, אותן יש לברר. רביעית, קיימים פערים בין הסכום הנקוב בבקשה לביצוע לבין הסכום הנקוב במסמך, שהמשיב אינו מסביר. טענות נוספות שהעלה המבקש, כגון פגמים שנפלו במסמך בדבר היעדר הודעת קלון ומקום ביצועו, מצדיקות אף הן את קבלת בקשת ההגנה. הרשם מתייחס גם לסוגיית הסמכות, ומציין את הסתירה בין הוראות החוזה - הקובעות כי לדין הגרמני ולבתי המשפט יש סמכות שיפוט - לבין האינדיקציה במסמך לכך שהדין הישראלי חל. התייחסויותיו של המשיב לתקדימים בפסיקה אינן משכנעות, שכן הן הוכרעו לגופו של עניין לאחר שמיעת ראיות. המשיב יישא בהוצאות נסיעתו מחו"ל לדיון ובשכר טרחת עורך דינו, בסך כולל של 10,000 ₪, כאשר יחליט הרשם כי טענות המבקש מוצדקות ויש לשמוע את ההגנה.