ש"מ 6033-09-10

תקציר

בפסק דין שניתן ב-3 ביולי 2014 הרשיע בית המשפט שני נאשמים באי העברת סכומים שנוכו למקבל המיועד כנדרש בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. הנאשמת הראשונה הייתה חברת תשתיות אשר ניכתה סכומים משכרה של עובדתה, גב' מיטל יצחק, ואילו הנתבעת השנייה הייתה המנהלת שלא מנעה את ביצוע העבירה. החברה והעומד בראשה הורשעו בהפרת חוק המגן, שמטרתו לשמור על זכויות העובדים. התובע טען לעונש חמור, תוך שימת דגש על חומרת העבירה, וביקש קנס על כל חודש ביצוע העבירה, בסך כולל של 6,780,000 ₪. עם זאת, בית המשפט הטיל קנס של 75 אלף שקל על החברה ו-37,500 שקל על המנהל, בהתחשב בכך שמדובר בעבירה אחת. כמו כן נדרשו הנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירה בתוך שלוש שנים. אם לא יעשו כן, הם יהיו חייבים בקנס המרבי הקבוע בחוק. פסק הדין, כולל הקנס וההתחייבות, היה אמור להימסר לנאשמים בדואר, עם זכות ערעור על פסק הדין בבית הדין הארצי בתוך 45 יום. בית המשפט שקל את אופיו המגונן של החוק, את חומרת העבירה ואת הפסיקה הקודמת בקביעת העונש.