ת"א 59749-12-20

תקציר

התובע, מציל בדימוס שעבד בעיריית חיפה, פנה בשנת 2012 לנתבעת – משרד ממשלתי האחראי על הנפקת תעודות הכשרה למצילים – בבקשה לקבל העתק מתעודתו מאפריל 1966. הנתבעים לא מסרו העתק של התעודה, בטענה שאין להם תיעוד עליה. התובע הגיש בקשות נוספות בשנים 2015 ו-2016, תוך הדגשת הצורך בתעודה לעבודה ואף הוכחת הכשרתו וניסיונו התעסוקתי. עם זאת, הנתבע הסתמך אך ורק על מסמך משנת 1968 לפיו התובע נפסל על ידי ועדה מקצועית ודחה את בקשותיו. התובע הגיש עתירה מנהלית בשנת 2017, אשר נפסק תחילה לטובתו אך בהמשך הוגש ערעור על ידי הנתבע והסתיים בפסק דין לטובת הנתבע בשל חוסר סמכות. בעקבות פסק דין זה, הנתבעת הוציאה לתובע בשנת 2019 תעודת מציל סוג 1, בה שימש התובע כמציל עד שנת 2020 בה לקה בשבץ מוחי. לאחר מכן הגיש התובע תביעה בגין רשלנות כנגד הנתבע, בדרישה לפיצוי בגין אובדן הכנסה. בית המשפט מצא את הנתבע התרשל בבירור ערעוריו של התובע ופסק לו 90,000 ₪ בגין אובדן הכנסות ממאי 2017 ועד אוקטובר 2018. בנוסף, פסק בית המשפט 10,000 ₪ בגין נזק לא ממוני ושכר טרחת עורך דין ושיפוי בסך 17,500 ₪. סך הפיצוי בסך 100,000 ₪, בצירוף שכר הטרחה, חויב ישולם על ידי הנתבעת בתוך 30 יום.