ת"פ 9211-05-21

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נסובה סביב תיק החזקת נשק, בו נמצא כי הנאשם החזיק אקדח שאוחסן במקפיא גלידה בחצר ביתם, שהיה שייך לאדם אחר. השופט פותח בהדגשת חומרתן של עבירות נשק, הפוגעות פעמים רבות בשלום הציבור ובסדר הציבורי, ומובילות לפציעות ולהרוגים, לא פעם על פני עניינים של מה בכך. הסיכון הפוטנציאלי לעבירות כאלה הביא את המחוקק להטיל עונשים מחמירים, עם עונש מקסימלי של שבע שנות מאסר על החזקת נשק. השופט מציין את תיקון החקיקה האחרון הקובע עונש מינימום בעבירות נשק, המשקף את הצורך בגישה מחמירה ומרתיעה. מוזכרים מספר פסקי דין קודמים במקרים דומים, כאשר העונשים נעים בין 12 ל-30 חודשי מאסר, המשמשים כמדריך לקביעת העונש ההולם. השופט מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. במקרה ספציפי זה, הגורמים המקלים כוללים את גילו הצעיר של הנאשם, 22, היעדר עבר פלילי, ילדות קשה, והעובדה שהאקדח אוחסן עבור אדם אחר ולא היה שייך לנאשם, וגם לא היה נגיש או טעון בקלות. מנגד, השופט מכיר בצורך במסר מרתיע מפני החזקת נשק. עם זאת, לאור היעדר עברו הפלילי של הנאשם, הודאתו וההערכה החיובית של שירות המבחן לגבי סיכויי השיקום, השופט מגיע למסקנה כי יש מקום לעונש קל יחסית. על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, בתוספת מאסר מותנה וקנס בסך 4,000 ₪. השופט מדגיש כי גזר הדין נועד לאזן בין חומרת העבירה לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, ולשמש גורם מרתיע תוך קידום השיקום. פסק הדין ניתן לערעור בתוך 45 יום.