ע"פ 53/76
פסק-דין עליון
תקציר
שלושה נאשמים, אב ושני בניו, הורשעו בגרימת קטין לעסוק בזנות. האב נידון לשנתיים מאסר בפועל והבן לשישה חודשים, בנוסף לשלוש וחצי שנים בגין אישומים אחרים. הם ערערו על ההרשעה ועל חומרת העונש, וטענו כי עורכי דינם לא הורשו לחקור את המתלוננת על עדותה לפני הגשת כתב האישום, וכי הם לא היו מיוצגים על ידי עורך דין בשלבים שונים של הדיון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי נשללה זכותם של הנאשמים לחקור את המתלוננת במהלך המשפט, וכי השופט סירב שלא כדין להזמין את המתלוננת לחקירה נוספת. כמו כן, לא ניתן לנאשמים ייצוג משפטי, כמתחייב בחוק, בעבירות הנושאות עונשים פוטנציאליים של למעלה מעשר שנות מאסר. בית המשפט קבע כי ההרשעה התבססה על עדותה הבלתי קבילה של המתלוננת, ובהתחשב בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, החזרת התיק לבית המשפט המחוזי למשפט חוזר תגרום לעיוות דין נוסף. לפיכך התקבל הערעור, בוטלו ההרשעות והנאשמים זוכו.
חקיקה מקושרת
ע"פ 53/76 מחמוד דייב אבו עג'ווה נ' מדינת ישראל, עליון (5.10.1976)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.