דב"ע נד/24 - 01

תקציר

המשיב נפגע בתאונת עבודה ונקבע בתחילה כי הוא נכה בשיעור של 20%, אך על כך הוגש ערעור לשיעור נכות של 15% לאחר התחשבות במצב קודם. המשיב ערער על כך בבית המשפט, ובית המשפט המחוזי פסק לטובתם והעלה את שיעור הנכות ל-20%. בית המשפט טען כי קביעת הוועדה לגבי מצב קודם התבססה על השערות וכי היה עליה להימנע מלהעלות השערות לגבי מצבו הבריאותי הקודם של המשיב. עם זאת, מסקנת פסק הדין היא כי לוועדת הערר הייתה גישה לנתונים מוכחים, לרבות שיתוק ילדותו של המשיב ותוצאות צילומי רנטגן, כדי לתמוך בהחלטתה. עוד צוין בפסק הדין כי בעוד שבתי המשפט מותירים בדרך כלל את קביעת הנכות לוועדות רפואיות, במקרה זה הטעות הייתה ברורה ולא דרשה מומחיות רפואית נוספת. לפיכך, הערעור מתקבל, וההחלטה לנכות 5% בגין מצב קודם מתבטלת, כך ששיעור הנכות הסופי הוא 15%. לפסק דין זה, שניתן בשנת 1994, יש השלכות על תקנות העבודה והביטוח הלאומי.