ת"א 1214/05

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת הנזיקין נגד הרשות הפלסטינית, המועצה הפלסטינית ומרואן ברגותי, ומוצא אותם כאחראים לפיגוע שבו נפצעו התובעים. הראיות שהובאו לא הספיקו כדי למתוח קו ישיר בין מבצעי הפיגוע לבין הנאשמים, ואחריותם של הנאשמים לפיגוע לא הייתה מובנת מאליה. גם התביעה נגד המועצה המקומית עמנואל והעומד בראשה, יששכר פרנקנטל, נדחית. פרסומו של לוח זמנים להפעלת אוטובוסים ממוגני ירי לא היה רשלני, ולא הייתה להם שליטה על הפעלת אוטובוסים אלה. המועצה הסתפקה במסירת מידע לתושבים, על סמך הנתונים שנמסרו לה, וכל טעות בפרסום לא הייתה רשלנית. יתר על כן, לא הוכח אשמתם הנטענת של התובעים; התובעים, ובמיוחד בני הנוער, לא נדרשו להיות בעלי מומחיות בתחום מיגון האוטובוסים או לוודא באופן עצמאי את נכונות המידע שנמסר באופן רשמי. עוד קבע בית המשפט כי גם אם הנתבעים התרשלו, הרי שהתובעים לא הוכיחו די הצורך כי הימצאותם של אמצעי מיגון באוטובוס הייתה מונעת את פגיעתם. חוות הדעת של המומחים שהוצגו הסכימו כי ההגנה הייתה יכולה להפחית את חומרת הנזק, אך הסייג היה שההגנה על האוטובוס לא בהכרח מנעה נזק קטלני. לפיכך, התביעה נדחית במלואה, וכל צד יישא בהוצאותיו.