ת"א 61989-05-23

תקציר

התובע, שמכר מגרש בירוחם בשנת 2021, תבע את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירוחם ואת רשות מקרקעי ישראל, בטענה כי הפרו את חוקי התכנון והבנייה. לטענתו, הוא פנה לנתבעים בנושא אך לא קיבל מענה וביקש הקלות שונות, לרבות הצהרות על מעמד הקרקע והנחיות לנתבעים להימנע מכל הליך הפקעה. עם זאת, טענות התובע והסעדים המבוקשים היו בלתי קוהרנטיות וסותרות. תחילה טען כי ההפקעה נעשתה שלא כדין, אך בהמשך הצהיר כי לא בוצעה הפקעה. הנתבעים טענו כי התובע מנסה לערער על תב"ע שאושרה בשנת 2007 וכי היה עליו לפעול על פי ההליכים המשפטיים לשם כך. עוד ציינו כי הקרקע כבר נמכרה לגורם אחר וכי לתובעת לא היה מעמד לבקש את הסעדים המבוקשים. בית המשפט הסכים עם הנתבעים ודחה את התביעה, בקובעו כי הסעדים המבוקשים על ידי התובעת אינם בסמכותו של בית המשפט וכי הם סותרים ובלתי מובנים. עוד ציין בית המשפט כי התובע לא מיצה את הסעדים המנהליים העומדים לרשותו וכי סביר להניח שתביעתו חוסה תחת תקופת ההתיישנות. עם זאת, בית המשפט לא פסק הוצאות לנתבעים, בהתחשב בגילו המתקדם של התובע ובעובדה שהתביעה נדחתה בשלב מוקדם.