בג"צ 8568/19

תקציר

העתירה, שהוגשה על ידי מפלגה שאינה מיוצגת בכנסת, מערערת על סעיף 14 לחוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שהגדיל את מימון הבחירות לסיעות ב-31% והטיל חובת ערבות בנקאית על מפלגות חדשות לקבלת מקדמות עבור הוצאות בחירות. העותר טען כי הדבר פוגע בשוויון ובזכויות הקניין לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, המשיב טען כי ההבחנה בין מפלגות ישנות לחדשות מקורה בתיקון לחוק מימון מפלגות משנת 1994, ולא בהוראת השעה הנדונה. בנוסף, העותרת לא צירפה כמשיבים בעתירה מפלגות ותיקות רלוונטיות, סיעות מהכנסת ה-22 המתמודדות בבחירות הקרובות, פגם פרוצדורלי שלבדו מצדיק פיטורים. בית המשפט הדגיש כי אין די בטענה גרידא לפגיעה בזכויות חוקתיות כדי לבטל הוראות חוק, אלא אם כן היא נתמכת בתשתית עובדתית ומשפטית מפורטת, שהעותר לא סיפק. כמו כן, הוראת השעה אושרה ברוב משמעותי בכנסת. משכך, דחה בית המשפט את העתירה על הסף, וחייב את העותרת לשאת בהוצאות המשפט של המשיב בסך 4,000 ₪, ובכך חיזק את הצורך בטיעון חוקתי מדוקדק ובהקפדה על כללים פרוצדורליים באתגרים משפטיים.