עת"מ 37659-10-18

תקציר

העותר, עו"ד שהורשע בעבירות משמעת ופליליות, ביקש להצטרף מחדש ללשכת עורכי הדין בישראל ("המשיב") לאחר שהורחק. המשיב סירב לבקשת העותר על סמך הרשעותיו בעבר. העותר טען כי המשיב נעדר סמכות לבחון את הרשעותיו הישנות וכי החלטתו אינה סבירה. בית המשפט מצא כי למשיב אכן הייתה סמכות לבחון הרשעות קודמות, גם כאלה שהתיישנו, כל עוד לא נמחקו. בית המשפט קבע כי הרשעותיו של העותר חמורות ונוגעות לליבת מקצוע עריכת הדין, לרבות זיוף, מרמה ושידול אדם לבצע מעשה ביחס לעסקאות מקרקעין. בית הדין התחשב גם בהרשעותיו המשמעתיות הקודמות של העותר בגין עבירות אתיקה מקצועית. בית המשפט מתח ביקורת על המשיב על כך שלא שקל את הזמן שחלף מאז הרשעתו של העותר, את המלצות הגורמים המייעצים או את זכותו של העותר לשיקום. בית המשפט קבע כי החלטת המשיב אינה סבירה משום שהיא התבססה אך ורק על הרשעותיו הקודמות של העותר, מבלי ליתן משקל לגורמים רלוונטיים אחרים. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לבטל את החלטת המשיב ולהחזיר את התיק לדיון חדש בו יובאו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים. המשיב חויב לכסות את הוצאותיו של העותר, ולעותר הותרה גישה לפרוטוקולים החסויים של הדיון.