ענ"א 58924-12-15

תקציר

פסק הדין דן בערעורה של אם שאינה מסוגלת לטפל בילדה הקטין בשל התמכרות לאלכוהול, ומערער על ההחלטה להעביר את הילד לאב ולא למשפחת אומנה. בית המשפט דוחה את הערעור ומאשר את החלטת בית המשפט לנוער. היא מכירה בזכותו הטבעית של ההורה הביולוגי לגדל את ילדו, ומדגישה כי הוצאת הילד ממשמורת הוריו היא אמצעי קיצוני השמור למצבים שבהם אין אפשרות אחרת למנוע פגיעה חמורה. פסק הדין מכיר במערכת היחסים החיובית והמסורה בין האב לילד, ומציין כי האב יכול לטפל בו כראוי. הוא מדגיש את הקונפליקט בין משפחת האומנה לאב, ומדגיש כי שהותו של הילד בבית האומנה אינה מועילה עוד. בית המשפט אינו מוצא טעם בטענות האם, לרבות אלה הנוגעות לדתו של הילד ולאלימות לכאורה מצד האב בעבר, שכן הן אינן מבוססות או גוברות על שיקולים אחרים. כמו כן, היא דוחה התנגדויות פרוצדורליות בנוגע לייצוגה של האם ולהרכב הוועדה הטיפולית, וקובעת כי לאם ניתנה הזדמנות מספקת להציג את טענותיה וכי פגמים כלשהם בהרכב הוועדה לא פגעו בהחלטה. מסקנת פסק הדין היא כי לאב, כהורה הביולוגי, הזכות לגדל את הילד, וטובת הילד משרתת על ידי הפקדתו אצלו.