עת"מ 28625-03-21

תקציר

העותר, רווק ואב לשני ילדים, ביקש דיור ציבורי ממשרד המשיב. בקשתה של העותרת נדחתה בנימוק שהיא אינה עומדת בתנאי הזכאות, הכוללים בין היתר הולדת שלושה ילדים לפחות ומרותקת לכיסא גלגלים. העותרת טענה כי תנאי הזכאות מפלים לרעה אנשים שאינם נשואים וביקשה צו לקבלת בקשתה לסיוע בדיור. עוד טענה כי המקרה שלה חריג ומצדיק חריגה מהקריטריונים הסטנדרטיים. בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קבע כי תנאי הזכאות אינם מהווים הפליה אסורה וכי ההחלטה לשלול מהעותר דיור מומשה באופן סביר על ידי המשרד, שכן היא התבססה על זמינותו המוגבלת של הדיור הציבורי וקיומם של מבקשים אחרים. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת המשרד נעדרת הנמקה מספקת, ובפרט בהימנעותה מהתייחסות לנסיבותיו הפרטניות של העותר ולקריטריונים לחריגים. לפיכך, ההחלטה נדחתה והועברה למשרד לדיון נוסף והסבר מפורט יותר. בקשתה של העותרת לסיוע בדיור לא נענתה, אך עניינה ייבחן מחדש. שני הצדדים נשאו בהוצאות המשפטיות שלהם.