עת"מ 41140-08-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה המערערת על החלטה תכנונית הנוגעת לייעוד שטח לבריכות שיקוע בתוכנית כוללנית. בית המשפט שב ואישר את תפקידו המוגבל בהתערבות בהחלטות תכנוניות, המוגבל בדרך כלל למקרים של אי-חוקיות או פגמים מהותיים. העותרת טענה כי הגדרת שטחם בן 17 הדונם כבריכות שיקוע אינה סבירה וביקשה את סיווגה מחדש כאזור תעשייה. עם זאת, בית המשפט פירש את מסמכי התכנון ומצא כי השטח מיועד באופן מובהק לבריכות שיקוע וכי שימוש זה מותר על פי התכנית הקיימת. בית המשפט דחה גם את טענות העותרים בדבר היעדר היגיון תכנוני, שימוש בעבר בשטח והפגיעה הנטענת בזכויות הקניין שלהם. היא מצאה כי ההחלטה התכנונית סבירה ומבוססת על שיקולים לגיטימיים, לרבות שמירה על שטחים פתוחים ונחל דליה. זאת ועוד, העותר לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח פגיעה או חוסר סבירות כלשהם בהחלטת רשויות התכנון. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בכיסוי הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.