ע"פ 2393/08
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
הערעור, שעניינו האם יש לזכות את המשיב בעילה של "טריוויאליות" או לדחות את התיק נגדו בעילה של "הגנה מפני צדק", מתקבל. המעשים שיוחסו למשיב בכתב האישום, שכללו איומים חמורים בעל פה ובכתב לפגוע בעורך דינו, לא היו טריוויאליים ולא הצדיקו את הדרתם ממעשי הענישה בתיקים פליליים. יתר על כן, לא היה בסיס משפטי או עובדתי להחלת עקרונות הצדק וההגינות המשפטית או דוקטרינת ההגנה מפני צדק. בעוד שנסיבות התנצלותו ופיוסו של המשיב עם המתלונן, יחד עם נסיבותיו האישיות, יכולות להילקח בחשבון בגזר הדין, אין בשיקולים אלה כדי למנוע הרשעה. רוב השופטים גם דחו את הטענה כי ניתן לנהל את ההליך הפלילי על סמך התחייבות חתומה על ידי הנאשם ללא כל עונש נוסף, ואישרו כי גישה כזו אינה אפשרית מבחינה משפטית. השופט משה דרורי חלק על כך, וטען כי נסיבותיו הספציפיות של המקרה, לרבות חרטת המשיב, חזרתו של המתלונן מתלונתו והיעדר עבר פלילי קודם, מצדיקות החלת דוקטרינת ההגנה מפני צדק. דרורי הדגיש כי תיק זה, על מאפייניו הייחודיים, אינו מחייב הליך פלילי ארוך ועתיר משאבים.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2393/08 מדינת ישראל נ' אירני מנשה, מחוזי (16.7.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.