מ"ת 24335-07-14

תקציר

בליל 6 ביולי 2014 התאספו מאות בני אדם בכניסה לתל שבע במה שהתביעה תיארה כהתפרעות. נטען כי המשיבים היו חלק ממפגש זה ובהמשך הוגש נגדם כתב אישום בגין השתתפותם. כתב האישום מייחס להם שורה של עבירות, בהן התפרעות הגורמת נזק, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הפרקליטות ביקשה את מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. מהראיות שהוצגו עולה כי ההתפרעויות כללו מעשי אלימות כגון יידוי אבנים, ירי זיקוקים וגרימת נזק לכלי רכב ולרכוש ציבורי. במהלך המהומות נפצעו שוטרים ואזרחים. עדויות שוטרים ואזרחים תמכו בטענת התביעה כי המשיבים נכחו במקום והשתתפו במהומות. ההגנה טענה כי המשיבים לא היו מעורבים בהתפרעויות והציגה אליבי לחלק מהן. עם זאת, השופט מצא ראיות לכאורה הקושרות כל אחד מהמשיבים לאירועים, לרבות עדויות של שוטרים שעצרו אותם וראו אותם נמלטים מהמקום ונכנסים לבית קפה. השופט הסכים גם עם טענת התביעה, לפיה ניתן להטיל על המשיבים, כחלק מההמון המתפרע, אחריות למעשיהם של מתפרעים אחרים, גם אם לא השתתפו פיזית בכל הפעילויות ההתקפיות. אחריות זו נבעה מאופי עבירת ההתפרעות ומנוכחותם של המשיבים בהמון האלים. לאחר ביסוס ראיות לכאורה ועילות מעצר, פנה השופט לשאלת המעצר. בהתחשב בחומרת העבירות ובסכנה הפוטנציאלית לשלום הציבור, קבע השופט כי המעצר עד תום ההליכים מוצדק. עם זאת, בשל רישומם הפלילי הנקי של המשיבים וגילם הצעיר, דחה השופט את הדיון כדי לאפשר הגשת סיכומים מטעמם וכדי לבחון חלופות מעצר. הדיון נדחה ליום 21.7.2014 והמשיבים חויבו בפני בית המשפט על ידי משטרת ישראל. השופטת השופטת רויטל יפה-כץ, הדגישה את חומרת העבירות, ובפרט את מעשי האלימות כלפי שוטרים ואזרחים, והגיעה למסקנה כי מעשיהם של המשיבים היוו סכנה משמעותית לסדר הציבורי.