ע"א 329/60

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתאונת עבודה שהתרחשה בנגב בשנת 1954, והובילה לתביעה אזרחית בה תבעו משפחות הנפגעים פיצויים ממספר נתבעים, ביניהם חברת תעשיות אבן וסיד בע"מ. במהלך הדיון התברר כי ייתכן שאחד מעובדי ליים אנד סטון, בני שוהם, גרם ברשלנות לתאונה. התובעים ביקשו לתקן את תביעתם כך שתכלול מידע חדש זה כמעט שנה לאחר החשיפה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשתם. ערעור זה, שהוגש על ידי התובעים ברשות, נועד לערער על דחייה זו. פסק דינו של השופט זוסמן מכיר בכך שבעוד שבקשת התובעים עומדת בדרישות תקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי, 1938, המחייבת תיקונים שיאפשרו את שמיעת הסכסוכים האמיתיים, החובה לאפשר תיקונים אינה מוחלטת. בית המשפט מפעיל שיקול דעת בבואו לדון בבקשות כאמור, בהתחשב בהתנהגות הצדדים ובעיתוי הבקשה. במקרה זה, השיהוי המשמעותי של למעלה משנה, ללא הסבר סביר, מצדיק את דחיית התיקון על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון דוחה אפוא את הערעור ומאשר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, בציינו כי בקשת התובעים נדחתה כראוי. התובעים נדרשים לשלם למשיבים סך הוצאות של 150 לירות.