ע"פ 4604/09

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המקומי בירושלים לתת למשיב, שהורשע בבנייה בלתי חוקית, שנה להרוס בעצמו את המבנה שנבנה באופן בלתי חוקי. המדינה טענה כי יש לתת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה סמכות לבצע את ההריסה במקום. המשיב טען כי חוק התכנון והבנייה אינו מסמיך את בית המשפט להטיל צו כזה על ועדה מחוזית, ולכן הוועדה המקומית צריכה להיות זו שיאכוף את ההריסה. עם זאת, השופט פסק לטובת המדינה וציין כי צווי הריסה והתאמה הם בראש ובראשונה כלי תכנוני ולא אמצעי ענישה, ומטרתם להסיר את השפעת הבנייה הבלתי חוקית על מרקם התכנון. השופט הדגיש כי צווים אלה חיוניים לקיום החוק וכי לבית המשפט יש סמכות להטיל את ביצועם על הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מה גם שכתב האישום הוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה מטעם המדינה. בנוסף, השופטת ציינה כי סעיף 28 לחוק התכנון והבנייה מאפשר לוועדה המחוזית להחליף את הוועדה המקומית במצבים מסוימים, מה שמצביע על כך שהוועדה המחוזית אכן יכולה להיות מוסמכת לבצע צווי הריסה. השופט הגיע למסקנה כי הסמכת בית המשפט המקומי לוועדה המקומית לבצע את צו ההריסה הייתה ככל הנראה טעות סופר ותיקן את גזר הדין בהתאם.