סע"ש 49749-10-18

תקציר

התובעת, עובדת לשעבר של הנתבעת, תבעה בין היתר גמול שעות נוספות, דמי מחלה, דמי הבראה, דמי חגים, פיצויי פיטורים ופיטורים שלא כדין. הנתבעת הכחישה את הטענות והגישה תביעות נגדיות לניכוי בשל הימנעותה הנטענת של התובעת ממתן הודעה מוקדמת על התפטרות וחופשה מופרזת. בית הדין קיבל את טענת התובע כי לא קיבל הודעה מוקדמת מסודרת על תנאי העסקתו, והורה לנתבעת לשלם על כך 5,000 ₪. בית הדין קיבל גם את טענת התובע כי ניתנו לו תלושי שכר לא תקינים, והורה לנתבע לשלם 1,000 ₪ בגין כל אחד מ-26 התלושים, בסך כולל של 26,000 ₪. באשר לשכרו של התובע, מצא בית הדין כי שולם לו הסכום החודשי הנקוב בתלושי השכר, אך התשלום לא היה שעתי כמתואר. מאחר ולא היה תיעוד של שעות העבודה של התובע, שכרו יחושב על בסיס תלושי השכר המוקלטים. עוד קבע בית הדין כי התובע התפטר מתפקידו ולא פוטר, ולכן לא היה זכאי לפיצויי פיטורים או פיצויים בגין היעדר שימוע או הודעה מוקדמת על פיטורים. תביעת הנתבע לקיזוז בשל אי עבודתו הנטענת של התובע את מלוא תקופת ההודעה המוקדמת נדחתה מחוסר ראיות. בית הדין קיבל את תביעת התובעת לגמול שעות נוספות, וחישב אותה על בסיס חזקה של 60 שעות נוספות בחודש, והורה לנתבעת לשלם על כך 48,436 ₪. כמו כן נפסקו לתובע 1,529 ₪ דמי הבראה. עם זאת, בית הדין דחה את התביעות לדמי חגים, דמי מחלה והפרת חובה חקוקה לפי חוק עבודת נוער, שכן אלה לא הוכחו. גם טענות הנתבעת לקיזוז בגין תשלום עבור חופשות וימי חופשה שלא נוצלו נדחו, שכן הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע 80,967 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 9,500 ₪, שניהם ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.