תלה"מ 45726-02-20

תקציר

פסיקותיו הקודמות של בית המשפט העליון בעניין תביעות סרק, מפורטות בתקנות סדר הדין האזרחי, המדגישות את חובת הצדדים ובאי כוחם לנהוג בתום לב ולסייע לבית המשפט. התובעת במקרה זה ביקשה הפחתה בתשלומי המזונות, בטענה לשינוי נסיבות. עם זאת, השופט פסק נגדו, ולא מצא שינויים מהותיים בלתי צפויים בעת מתן פסק הדין המקורי. התובע לא הצליח להוכיח אחרת. השופטת התייחסה לפסקי דין קודמים והדגישה כי שינוי נסיבות אינו מצדיק פתיחה מחודשת של תיקי מזונות וכי נטל ההוכחה מוטל על התובע. טענות התובעת בדבר שינוי נסיבות, לרבות זמני שהייה ארוכים, הגדלת הכנסות ובן זוגה החדש של האם, לא היו מספקות. השופט בחן את הכנסותיו של התובע, לרבות שווי רכב חברה, ומצא כי השינוי במצב הכלכלי לא היה בלתי צפוי. זאת ועוד, הכנסתה של האם, המוערכת בכ-10,000-12,000 ש"ח לחודש, לא הייתה שונה מהותית מזו של האב ולא הצדיקה הפחתת מזונות. השופט הגיע למסקנה כי לא חל שינוי נסיבות בלתי צפוי ודחה את התביעה, תוך שהוא מורה לתובע לשאת בהוצאות משפט. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים וניתן היה לצפות אותה מראש על ידי התובע.