בג"צ 1489/23
פסק-דין עליון
תקציר
העתירה, המבקשת לבטל החלטה של ועדת המשמעת של בחינות ההסמכה של הרבנות הראשית, נעדרת עילה משפטית להתערבות ודינה להידחות. בית הדין אינו משמש כערכאת ערעור בענייני משמעת, והתערבותו במקרה זה אינה מוצדקת שכן אין טעויות משפטיות מהותיות בהחלטת הוועדה. ההחלטה לפסול את בחינת העותר התבססה על עדויות המפקחים שנכחו בבחינה ושקלה היטב את טענות העותר. הימצאותו של טלפון נייד ברשות העותר במהלך הבחינה, ללא קשר לשימוש בו, מהווה הפרת משמעת מספקת כדי להצדיק פסילה. גם טענות העותרת בדבר אכיפה בררנית וחוסר מודעות לנוהלי הבחינה אינן נתמכות. זאת ועוד, טענותיו של העותר בדבר התנהלות צוות הבדיקה חסרות שחר, שכן היעדרותו שלו היא שמנעה ממנו לקבל את ההנחיות. גם בקשתו להחזר אגרת הבחינה נעדרת בסיס נורמטיבי. לבסוף, בקשת העותר להסתר לפרסום שמו ופרטיו תידחה מאחר שאינה עומדת באמות המידה החוקיות להטלת איסור פרסום. ככלל, אין עילה להתערבות שיפוטית, והעתירה תימחק תוך חיוב המשיבים בהוצאות.
חקיקה מקושרת
בג"צ 1489/23 שמעון גמליאל חאראר נ' יועמ"ש הרבנות הראשית, עליון (28.6.2023)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.