תפ"ח 7365-09-08

תקציר

הנאשם הואשם באונס המתלוננת ובניסיון לאנוס את מ'. על פי כתב האישום, הנאשם ביקש משניהם לעשות לו עיסוי, ולאחר מכן אנס את המתלוננת וניסה לאנוס את מ'. בית המשפט שמע את עדויותיהם של המתלונן, מ', אילן (אחיו של הנאשם) ודרור, חברו של המתלונן שהגיע למקום לאחר האירוע. הנאשם העיד להגנתו וטען כי קיים יחסי מין בהסכמה עם המתלוננת, וכי ההאשמות נגדו שקריות. בית המשפט קיבל את גרסת המתלוננת וקבע כי לא הסכימה לקיים יחסי מין עם הנאשם, וכי האחרון ידע זאת והחזיק בה בניגוד להסכמתה. מסקנה זו התבססה על עדותה המהימנה של המתלוננת, אשר נתמכה גם בראיות אחרות, לרבות תלונתה המיידית של המתלוננת ומצבה הנפשי לאחר האירוע. מנגד, בית המשפט מצא כי גרסתו של הנאשם אינה אמינה ונגועה בשקרים. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנאשם לא הוכיח כי למתלונן היה מניע להוציא עליו דיבת שווא. באשר לאישום בניסיון לאנוס את מ', קבע בית המשפט כי אין די בראיות כדי להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם ניסה לאנוס אותה, או לבצע עבירת מין אחרת. בית המשפט מצא כי עדותו של מ' הייתה לקונית ונטולת פרטים, ולכן לא עלה בידה לבסס את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. למרות שנראה כי הנאשם רצה לקיים יחסי מין עם מ', הראיות לא הוכיחו כי התכוון לקיים יחסי מין "בכל מחיר", גם אם הדבר היה כרוך בקיום יחסי מין בניגוד לרצונה. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם באונס המתלוננת, אך זיכה אותו, מחמת הספק, מהעבירה של ניסיון אונס של מ'.