ת"א 45696/03

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה כספית לפיצויים בסך 1,883,692 ₪, שהוגשה על ידי שני תובעים, וונדר אפרוחים בע"מ ובעלי אגף הסולם, נגד מדינת ישראל בגין השמדת ביצים במדגרה בקיבוץ הסוללים. חברת וונדר אפרוחים בע"מ נהגה לרכוש ביצים מחוות גידול ולדגור עליהן במדגרת כנף הסולם. ב-5 במאי 1999 הוציא הרופא הראשי למחלות עופות במשרד החקלאות צו להשמדת כל העופות שנמצאו במדגרה בשל חשש להימצאותן של שתי מחלות, סלמונלה גלינרום וסלמונלה פולורום. עוד באותו לילה השיגו התובעים צו מניעה זמני המעכב את ההריסה. עם זאת, עד להוצאת צו המניעה הזמני כבר הושמדו 140,000 ביצים מתוך 713,000 ביצים במדגרות. למחרת בבוקר עתרו התובעים לבג"ץ, אך בית המשפט הציע להשמיד את הביציות שנותרו ולבדוק דגימה כדי לבדוק אפשרות למחלות. הביצים הושמדו והמדגרה נוקתה וחוטאה. בבדיקות המדגמיות לא נמצאו עקבות למחלות. התובעים טענו כי השמדת הביצים נעשתה עקב רשלנות הנתבעים וביקשו פיצוי בגין הנזקים הכספיים. המדינה, לעומת זאת, הגנה על תביעתה וטענה כי טרם האירוע פעלו התובעים שלא כדין בכך שהביאו ביצי רבייה ואפרוחים מהשטחים. עוד טענה המדינה כי היא זכאית לחריגים לפי סעיף 17 לפקודת מחלות בעלי חיים, הקובע כי לא ישולמו פיצויים אם בעל החיה שהושמדה הפר את הפקודה. בית המשפט בחן האם פעולת המדינה הייתה סבירה והאם החריגים לפי סעיף 17 חלים במקרה זה. מהראיות עולה כי בחודשים שקדמו לאירוע, התובעים אכן רכשו כמויות גדולות של ביצי רבייה מהאזורים האוטונומיים ללא ידיעת השירותים הווטרינריים וללא היתר כדין. בית המשפט מצא כי חשד המדינה כי התובעים דגרו על ביצים אלה במדגרה היה סביר, בהתחשב בכך שבמדגרה נמצאו ביצים רבות לא מסומנות וחותמות של משקי רבייה, והתובעים לא שיתפו פעולה עם החקירה. בית המשפט קיבל גם את נימוקי המדינה להוצאת צו ההשמדה, שהתבססו על החשש לזיהום המדגרה בשל דגירה של ביצים ממקור לא מפוקח, והצו היה נחוץ כדי למנוע פגיעה אפשרית בקנה מידה גדול בבריאות הציבור ובענף הלול בישראל. באשר להגנתה של המדינה לפי סעיף 17, קבע בית המשפט כי המדינה הוכיחה כי התובעים הפרו את החוק בכך שייבאו ביצים מהרשות הפלסטינית והכניסו ביצים לא מסומנות למדגרה. לפיכך, המדינה אינה אחראית לרשלנות ותביעת התובעים לפיצויים לפי סעיף 16 לפקודת מחלות בעלי חיים נדחית. התובעים חויבו לשלם לנתבעת הוצאות בסך 100,000 ₪.