ברע"פ 22054-02-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של הבקשה למתן רשות ערעור, המתבסס על הנתונים המסופקים בלבד: **ניתוח משפטי של בקשת רשות ערעור (רע"פ 22054-02-26)** **1. מבוא והמסגרת הנורמטיבית:** הבקשה שלפנינו היא בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערר על החלטות בית משפט השלום. המדובר בהחלטות שדחו בקשות לעיון חוזר בהחלטה קודמת בדבר הפסקת עבודות שירות וכן לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל שהושת בעקבות הפסקת עבודות השירות. הדין קובע כי בית משפט זה ייעתר לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" רק במקרים חריגים, שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין חמור (כפי שמצוין בהחלטה, ובהתאם להלכה הפסוקה). **2. השתלשלות ההליכים והמחלוקת העיקרית:** * **הרשעה וגזר דין:** העורר הורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות גניבה במסגרת הסדר טיעון. נגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. * **הגשת כתב אישום חדש:** במהלך תקופת ריצוי עבודות השירות, הוגש נגד העורר כתב אישום נוסף בגין עבירת התפרצות לבית מגורים, שבוצעה לכאורה במהלך תקופת עבודות השירות. * **החלטת בית משפט השלום על הפסקת עבודות שירות:** בעקבות כתב האישום החדש, הגישה המדינה בקשה להפסקה שיפוטית של יתרת תקופת עבודות השירות, מכוח סעיף 51י(א2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בית משפט השלום קיבל את הבקשה והורה על הפסקת עבודות השירות, והחלפתן במאסר בפועל לריצוי יתרת התקופה. נקבע כי העורר יתייצב לריצוי עונשו ביום 8.2.2026. * **בקשת העורר לעיון חוזר ועיכוב ביצוע:** העורר הגיש בקשה לבית משפט השלום לעיון חוזר בהחלטתו, ולעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. טענתו המרכזית הייתה כי נוכח הודאתו בהליך הפלילי החדש והפנייתו לקבלת תסקיר שירות מבחן במסגרתו, יש לעיין מחדש בהחלטה בדבר הפסקת עבודות השירות ולעכב את ביצוע המאסר בפועל עד לקבלת התסקיר. * **דחיית הבקשות על ידי בית משפט השלום:** בית משפט השלום דחה את בקשות העורר, בציינו כי הבקשה נעדרת בסיס נורמטיבי. בית המשפט הדגיש כי העורר כבר הורשע בעבירה החדשה, דבר שמחזק את החלטתו להפסקת עבודות השירות. כמו כן, צוין כי חלף המועד להגשת ערר על ההחלטה המקורית. * **דחיית הערר על ידי בית המשפט המחוזי:** העורר ערר על החלטות בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי דחה את הערר, תוך הדגשת העובדה כי לא הוגש ערר על ההחלטה המקורית בדבר הפסקת עבודות השירות, וכי החלטה זו הפכה לחלוטה. בית המשפט אף ציין כי העורר עשה "חסד" שכן מועד ההתייצבות לריצוי המאסר בפועל נדחה. * **הבקשה לרשות ערעור לפני בית המשפט העליון:** העורר מבקש רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, בטענה כי מתעוררות שתי שאלות עקרוניות: (1) האם האינטרס הציבורי מחייב המשך שיקומו של המבקש, על פני ריצוי מאסר בפועל בשלב זה. (2) האם עיכוב ביצוע הפסקת עבודות השירות, לצורך המשך הטיפול במסגרת ההליך הפלילי החדש, מתיישב עם סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המורה על נקיטת דרך הנראית לבית המשפט כטובה ביותר לעשיית צדק. **3. עיקר הניתוח המשפטי והמסקנות:** * **שאלת הפסקת עבודות השירות והחלטות חלוטות:** בית המשפט העליון מדגיש כי העורר לא ערר על ההחלטה המקורית של בית משפט השלום מיום 8.12.2025 בדבר הפסקת עבודות השירות. כלומר, החלטה זו הפכה לחלוטה, ובית המשפט העליון אינו דן בה ישירות. המחלוקת אינה נוגעת לעצם ההחלטה להפסיק את עבודות השירות, אלא לדחיית מועד תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל. * **סמכות לדחיית מועד התייצבות לריצוי מאסר בפועל:** בית המשפט מכיר בכך שלבית המשפט סמכות, מכוח סעיף 87 לחוק העונשין, לדחות את המועד להתייצבות לריצוי מאסר בפועל. סמכות זו אינה מוגבלת רק למקרים של הפנייה לתסקיר בתיק אחר, אלא יכולה לחול גם בשל טעמים חיצוניים אחרים. * **שיקול דעת שיפוטי במתן דחייה:** אולם, קיומה של סמכות אינו מחייב הפעלתה. בית המשפט קובע כי נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל מקרה, האם יש להצדיק שימוש בסמכות זו. * **הערכאות דלמטה והטענות העובדתיות:** בית המשפט העליון מציין כי הערכאות קמא (שלום ומחוזי) סברו, לגופו של עניין, כי הפניית העורר לתסקיר שירות מבחן בהליך הפלילי החדש אינה מצדיקה דחיית מועד התייצבותו לריצוי המאסר בפועל. יתרה מכך, הערכאות קמא ראו את הרשעתו של העורר בעבירה החדשה כחיזוק להחלטה בדבר מאסרו, וראו בעיכוב שהוענק לו (מועד התייצבות מאוחר יותר מזה הקבוע בחוק) כ"חסד". * **חריגות ההחלטה לעניין "גלגול שלישי":** בית המשפט קובע כי השאלה האם יש בנסיבות המקרה של העורר כדי להצדיק שימוש בסמכות לדחות את מועד התייצבותו לריצוי המאסר, הינה שאלה הנטועה כולה בדל"ת אמותיו של המקרה הספציפי. בכך, היא אינה עונה על הדרישה של שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, המהווה תנאי למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". * **העדר פגם בהחלטה:** בית המשפט מוסיף, מעבר לצורך, כי אין כל פגם בקביעה שהרשעתו של העורר בעבירה שבוצעה במהלך ריצוי עבודות השירות, מהווה טעם מספק שלא להיעתר לבקשת דחיית מועד ההתייצבות. **4. עיקרי הפסיקה והחידוש המשפטי:** * **חשיבות החלטות חלוטות:** ההחלטה מדגישה את העיקרון של חלוטות החלטות שיפוטיות, ובפרט את ההשלכות של אי הגשת ערר במועד על החלטה מהותית. * **הבחנה בין סמכות להפעלת סמכות:** בית המשפט מבחין בין קיומה של סמכות שיפוטית (לדחות מועד התייצבות) לבין הנסיבות המצדיקות הפעלת סמכות זו. ההכרעה בשאלה האחרונה נתונה לשיקול דעתן הרחב של הערכאות קמא. * **הגבלת "גלגול שלישי":** ההחלטה מחזקת את התפיסה כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, ורק כאשר עולה שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות ציבורית או מערכתית, ולא כאשר מדובר ביישום דין על נסיבותיו הספציפיות של מקרה בודד. * **יחס בין הליך שיקום להמשך ריצוי עונש:** על אף שהעורר טען כי הפסקת עבודות השירות תגדע תהליך שיקום, בית המשפט אינו רואה בכך כשלעצמו עילה להתערבות, במיוחד כאשר העבירה החדשה בוצעה במהלך תקופת הריצוי. הוא מותיר את ההכרעה בשאלה אם להעדיף את המשך השיקום על פני ריצוי העונש לשיקול דעתן של הערכאות קמא, לאחר שבחנו את מכלול הנתונים. **5. סיכום:** בית המשפט העליון דחה את הבקשה למתן רשות ערעור. הוא קבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מהמקרה הפרטני, וכי ההחלטות של הערכאות קמא, על אף שהן נוגעות לשיקול דעת שיפוטי, אינן מהוות עילה להתערבות ב"גלגול שלישי". העובדה שהעורר לא ערר על ההחלטה המקורית בדבר הפסקת עבודות השירות, וההתרחשויות העובדתיות (הרשעה בעבירה נוספת במהלך ריצוי עבודות השירות), הובילו למסקנה כי אין מקום ליתן רשות ערעור.