ת"א 62041-09-19

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעת פיצויים נגד הרשות הפלסטינית בגין נזקי גוף, שהוגשה על ידי תובע שנכלא ועונה על ידי הרשות הפלסטינית בחשד שסייע לישראל בסיכול פעולות טרור. אחריותה של הרשות נקבעה בעבר, וכעת בית המשפט קובע את הנזקים המגיעים לתובע. השופט מסכם את ההיסטוריה הארוכה של התיק, כולל פסקי דין קודמים שביססו את אחריותה של הרשות הפלסטינית וקבעו פסק דין חלקי למאסר שלא כדין. הדין החל, כפי שמוסכם על שני הצדדים, הוא הדין הישראלי. השופט מתווה את מתווה הנזקים המוסכם, המגביל את תביעות התובע לראשי נזק ספציפיים. פסק הדין מאשר כי החלטת האחריות הקודמת היא סופית ומחייבת. באשר לנזק הלא ממוני, השופט קובע כי יש להוסיף סכום פיצוי נוסף לפיצוי הסטנדרטי בגין נזקי גוף, בהתחשב במשך העינויים והמאסר. לתובע בתיק זה, אשר נכלא במשך 465 ימים, נקבע פיצוי הנזק הלא ממוני על 300,000 ₪. השופטת גם פסקה לתובע פיצויים עונשיים בסך 500 אלף שקל, תוך שהיא מציינת כי הסכום עשוי להיות מושפע מהשינויים האחרונים בחוק ומההליכים המשפטיים התלויים ועומדים. השופט בוחן בקפידה את מהימנותו של התובע, בהתחשב בסתירות לכאורה בהודעותיו. אמנם צוינו סתירות מסוימות, אך אין בהן כדי להפריך את גרסתו של התובע בדבר העינויים שעבר. השופט מקבל את טענת התובע כי עונה ונכלא על ידי הרשות הפלסטינית, ומעריך את היקף פגיעתו. לתובע נקבעה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 19%, לרבות נכות קוסמטית בשיעור של 10% בגין צלקת. נכות זו, יחד עם גילו של התובע וגורמים נוספים, מובילים את השופט למסקנה כי כושר ההשתכרות של התובע צומצם ב-5%. בהתאם לכך, השופט מחשב את הפסדי השכר של התובע בעבר ובעתיד. סיכומו של דבר, הרשות חויבה לפצות את התובע בגין נזקיו, לרבות נזקים לא ממוניים, פיצויים עונשיים והפסדי שכר, בעבר ובעתיד, וכן הוצאות משפט. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או שהוא יחויב בחיובים נוספים עד למועד התשלום בפועל. ההחלטה מתקבלת בהיעדר שני הצדדים.