ת"א 35007-08-21

תקציר

פסק הדין מכיר הן בתובעת והן בנתבעת מס' 2 כדיירים מוגנים נגזרים של הדירה כולה, בחלקים שווים, לפי סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר, לאחר מות אמם ודודתם. החצר הצמודה לדירה מוכרת ככזו שאינה מהווה חלק מחוזה השכירות המוגן, אם כי הן התובעת והן הנתבעת מס' 2 זכאיות להשתמש בה כרגיל. הבקשה להרוס גלריה שנבנתה באופן בלתי חוקי בדירה נדחית מחוסר סמכות, שכן אין מדובר בטענה בדבר שימוש במקרקעין תוך שמירה על גופה. תחת זאת, מבקש התובע את ההריסה כתנאי מוקדם לרכישת הבעלות בדירה, שאינו קשור לסעד העיקרי. לבסוף, הנתבעים נדרשים לשלם לתובע 20,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שיחולקו ביניהם שווה בשווה.