ת"א 53897-09-17

תקציר

השופטת בחנה ביסודיות את הטענות, העדויות, המסמכים והראיות שהציגו הצדדים, והחליטה לדחות את התביעה. התביעה, שעניינה עיקול, סילוק ומכירה שגרתיים של מטלטלין במסגרת תיק הוצאה לפועל, לא מצאה כל פסול מצד הנתבעים. השופט הדגיש כי תביעתו של התובע לא הייתה אירוע בודד, אלא הליך אחד מני רבים שפתח נגד הנתבעים בגין אותו אירוע. השופטת דחתה את טענות התובע בנוגע לעיקול ומכירת מיטלטלין, והסבירה כי הנתבעים לא היו אחראים למכירה או לאי ביצוע הצו לעיכוב המכירה - תהליכים אלה מתבצעים באופן עצמאי על ידי מחסני ההוצאה לפועל. השופטת דחתה גם את טענות התובע כי פריטים מסוימים של מטלטלין הוצאו שלא כדין, והדגישה כי הפינוי היה חוקי. זאת ועוד, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענת התובעת כי מכירת המטלטלין הפרה מספר החלטות שיפוטיות, שכן המכירה התרחשה לפני מתן ההחלטות. השופטת הסכימה עם פסק הדין הקודם כי מרבית המטלטלין המעוקלים היו בבעלות משותפת של התובע ואשתו ולכן ניתן לעקל ולמכור אותם. השופטת דחתה גם את טענות התובע כנגד עיזבון הנתבע שנפטר, אישרה את תוקפו של ייפוי הכוח שהציגו הנתבעים וקבעה כי די בתצהיר שהגיש אחד הנתבעים לצורך הגנתם של כל הנתבעים. בסיכומו של דבר, פסק השופט לטובת הנתבעים, וקבע כי ההליכים הרבים שניהל התובע מהווים ניצול לרעה של ההליך המשפטי, והורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. לבסוף קבעה השופטת כי כל הליך עתידי שייפתח על ידי התובע נגד הנתבעים בגין אותו אירוע יחייב הפקדה בסך 10,000 ₪.