ע"ע 202/10

תקציר

חוק הבוררות קובע כי בקשה לתיקון פסק בוררות תוגש בתוך 45 ימים מיום קבלת הפסק, אלא אם כן הוגשה בקשה לבורר לפי סעיף 22, שאז תקופת 45 הימים מתחילה מהמועד שהבורר מחליט או אמור להחליט. המערערת הגישה לבורר בקשה לתיקון פסק בוררות, אשר נדחתה. לאחר מכן פנתה המערערת לבית המשפט בבקשה לתקן את פסק הבוררות, אך בקשה זו הוגשה מעבר לתקופה של 45 יום לאחר פסק הבוררות המקורי. בית המשפט בחן האם הבקשה לבורר היא אכן לפי סעיף 22, כלומר תקופת 45 הימים לפנייה לבית המשפט תתחיל מהחלטת הבורר. בית המשפט קבע כי הבקשה חורגת מתחומו של סעיף 22, ולפיכך היא בקשה לתיקון פסק הבורר לפי סעיף 24. כתוצאה מכך, תקופת 45 הימים להגשת הבקשה לבית המשפט החלה מיום מתן פסק הבוררות המקורי, מה שאומר שהבקשה לבית המשפט הוגשה באיחור. יתר על כן, בית המשפט מצא כי לא היו טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת בקשת התיקון. המערער טען כי נפלה טעות משפטית, וכי למשיב לא הייתה כל ציפייה לסופיות ההליך. עם זאת, בית המשפט מצא כי אין עמימות שתהווה טעות משפטית, וכי המשיב רשאי לצפות כי ההליכים יסתיימו, במיוחד נוכח השיהוי הרב בהגשת הבקשה. עוד ציין בית המשפט כי סיכוי סביר להצלחה לגופו של עניין בלבד אינו עילה מספקת להארכת מגבלת הזמן. מאחר שהבקשה לתיקון פסק הבוררות הוגשה באיחור, ולא היו טעמים מיוחדים להארכת המועד, נדחה הערעור.