ע"פ 262/06

תקציר

גזר הדין המדובר מתייחס למקרה של קטין שהורשע בשלושה אישומים של עבירות אלימות. בין היתר תוכננו לפגוע בכלי רכב ובכוחות הביטחון, קשירת קשר להשלכת בקבוקי תבערה וסיכון חיי אדם. העבירות בוצעו במשך שבוע בחודש מאי 2005. המערער הודה באשמה והביע חרטה על מעשיהם, תוך שהוא טוען כי נגררו לסיטואציה. בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על המערער 22 חודשי מאסר בפועל, בנוסף לעשרה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ₪ והתחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע מעבירות נוספות. ערעור על גזר דין זה הוגש בנימוק של אחידות בענישה, בטענה כי עונשו של המערער אינו מידתי לעונשם של נאשמים אחרים בתיק, שעונשי מאסר קצרים יותר. עוד טען בא כוח המערער כי גזר הדין לא הביא בחשבון כראוי את נסיבותיו האישיות של המערער, את הבעת החרטה ואת המלצות שירות המבחן לנוער. עם זאת, הפרקליטות הדגישה את חומרת העבירות, שיש בהן סיכון משמעותי לחיי אדם, והדגישה כי המערער הואשם ביותר עבירות מנאשמים אחרים. הערעור נדחה, ובית המשפט קבע כי חומרת העבירות, שכללו שימוש בבקבוקי תבערה, מצדיקה ענישה מחמירה. ההשלכות האפשריות של מעשים אלה נמצאו חמורות מכדי להטיל עונש קל יותר, ובית המשפט הדגיש את הצורך להגן על שלום הציבור במקומות כמו כבישים, בתי חולים ותחנות דלק, שהיו על הכוונת של המערער. גזר דינו של בית משפט קמא נמצא סביר ומידתי, והמערער נענש בסופו של דבר על טעותו החמורה. השופטים הביעו תקווה כי תקופת המאסר תשמש גורם מרתיע, וכי המערער יחזור למסלול החיים הנורמטיבי עם שחרורו.