ת"א 21367/05

תקציר

בפסק דין זה התגלעה מחלוקת בין שתי חברות ביטוח בנוגע לחבותן לפצות אדם שמכוניתו החונה נפגעה משילוב של משאית ונגרר. המשאית הייתה מבוטחת על ידי חברה אחת, והנגרר על ידי חברה אחרת. לרכבו של התובע נגרם נזק בשווי של 35,880 ₪, ושתי המבטחות לא הסכימו מי יישא בעלות, מה שהוביל את התובע להגיש תביעה. בעוד שהמבטחים הסכימו כי התובע זכאי למלוא הסכום, הם חלוקים בשאלה האם על מבטחת המשאית או הנגרר לשלם. בית המשפט בחן את הפוליסות שהונפקו הן עבור המשאית והן עבור הנגרר, וציין כי שתיהן מעניקות כיסוי מפני נזקי צד ג' עד לסכום של עד 500,000 ₪. חלק מהשופטים טענו כי הנהג אשם, ומאחר שהוא הפעיל את המשאית, על מבטחת המשאית לשאת במלוא הנזק. שופטים אחרים סברו כי הנהג הפעיל במקביל את הנגרר, ועל שתי חברות הביטוח לפצות את התובע באופן שווה. לאחר עיון בפסקי הדין, צידד בית המשפט בגישה השנייה, וציין כי הן המשאית והן הנגרר מסווגים ככלי רכב על פי החוק. בנוסף, מלשון הפוליסה של מבטח הקרוואן השתמע כי הקרוואן נחשב לרכב וקבעה תנאים לנהג, דבר המעיד על כך שהמבטחת ראתה בקרוואן גורם פעיל. בית המשפט הגיע למסקנה כי נהג המשאית היה גם נהג הנגרר, ומאחר שהנגרר פגע ברכבו של התובע, קבע כי שתי המבטחות אחראיות לתשלום הנזק. בהתחשב בכך שמבטח המשאיות כבר שילם מחצית מהנזקים, קבע בית המשפט כי על מבטח הנגררים לשלם את המחצית הנותרת, בתוספת ריבית והוצאות משפט.