ע"א 5927/98

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה נסב סביב השאלה האם היתר בנייה לשימוש מסחרי בקומה נוספת באזור מגורים תקף. בית המשפט התיר בעבר ל-5 מגדלים (השקעות בע"מ) להשתמש בקומה נוספת למסחר מעבר למה שנקבע בתוכנית המתאר, שהתירה רק פעילות מסחרית בקומת הקרקע אלא אם אושר אחרת על ידי הוועדה המחוזית. המערערת טענה כי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה, שכן מדובר בסטייה משמעותית המחייבת אישור מיוחד ותנאים מגבילים, אך בית המשפט המחוזי קבע בעבר כי מדובר בהקלה מותרת על פי החוק. בערעור בחן בית המשפט אם מדובר בסטייה ניכרת מהתכנית והגיע למסקנה כי תוספת הייעוד המסחרי אינה משנה את אופיו של האזור, שכבר היה בו שילוב מגורים ומסחר. בעוד שהשופטת פרוקצ'יה הגדירה את ההיתר כ"שימוש חורג" הדורש הגבלה, השופט אנגלרד ראה בו "סעד" שאינו צריך להיות מוגבל בזמן. בסופו של דבר, החליט בית המשפט לתת תוקף להיתר כחריגה תוך העברת התיק לוועדה המקומית לקבוע תקופת תוקף מוגדרת לשימוש מסחרי. הנשיא ברק הסכים עם פסק דין זה, אך ציין כי פרטי ההשלכות האפשריות של תכנית האב לא נבדקו במלואם בשל היעדר תיעוד מלא. ההחלטה הסופית חייבה את הוועדה המקומית לקבוע מסגרת זמן לתוקף ההיתר. הרוב תמך בהיגיון של התייחסות לבקשה יותר כאל הקלה, פתרון התיק בהתאמות פרוצדורליות ולא בביטול פסקי דין קודמים, מה שהוביל לקבלה חלקית של הערעור מבלי להטיל הוצאות.