רע"א 7991/09

תקציר

השאלה המרכזית בערעור זה היא האם החתימה על שטר צריכה להיחשב אישית או בשם החברה. המערערת טוענת, כי מאחר שחותמת החברה לא הוטבעה על השטרות, החתימה מרמזת על אחריות אישית. עם זאת, בית המשפט מוצא כי החתימה יוצרת ספק בשל אופייה הכפול, חתימה הן כיוצר והן כערב לשטר. על פי דיני השטרות, ספק זה חייב להיפתר באמצעות פרשנות. הפרשנות מעדיפה את החתימה על השטרות בשם החברה, ואת אחריותו של המערער כערב. הדבר נתמך בעובדה שהצדדים המעורבים הם "צדדים קרובים" ובנסיבות החתימה על השטרות. זאת ועוד, כלל הפרשנות השני לפי סעיף 25(ב) לפקודת השטרות מעדיף תוקף וערך קיים. לפיכך, הערעור יידחה, והתיק יוחזר לבית משפט השלום לדיון על בסיס הנחת אחריות החברה וחבות המערער כערב. השופט ח' מלצר אינו מציע לפסוק בהוצאות, בהתחשב בחלקו של המשיב בעמימות, ובהסכמת השופטים האחרים – א' ריבלין וא' ארבל – יש להביא לדחיית הערעור.