ת"פ 48146-10-11

תקציר

עניינה של ההחלטה בבקשת נאשם לבטל את כתב האישום נגדו בעילה של צדק, בשל שיהוי משמעותי בהגשת כתב האישום. העבירות לכאורה, בהן סיכון חיי אדם, נהיגה בשכרות והפרעה לשוטר, התרחשו בנובמבר 2005, אך כתב האישום הוגש רק באוקטובר 2011. ההגנה טוענת כי השיהוי פגע בזכותו של הנאשם להליך הוגן ופגע ביכולתו להתגונן, ואילו התביעה מכירה בשיהוי אך מייחסת אותו לטעות אנוש וחוסר שקידה. השופט בוחן את הפגמים שנפלו בהליך, את חומרת ההפרות ואת הפוטנציאל לאמצעי תיקון פחותים, ומגיע למסקנה כי אמנם חל שיהוי ורשלנות ניכרים מצד התביעה, אך אין בכך כדי להצדיק את הצעד החריג של ביטול כתב האישום. במקום זאת, השופט מוצא כי יש להתייחס לעניין במהלך גזר הדין, אם הנאשם יורשע. גורמים מרכזיים בהחלטה זו כוללים את חומרת העבירות, הודאתו החלקית של הנאשם, נסיבותיו האישיות ורשלנות התביעה ולא כוונת זדון. בסופו של דבר, בקשת הדחייה נדחית, כאשר השופט מדגיש כי יש לשקול את השיהוי במהלך גזר הדין.