ת"א 1129/02

תקציר

פסק הדין נוטה לטובת התובע, שנדקר במועדון ונגרם לו נזק רב למערכת העצבים המרכזית. התובע תבע את בעל המועדון, הנתבע מס' 1, ואת מדינת ישראל ומשטרת ישראל, הנתבעת מס' 2, על כך שלא מנעו את האירוע. הנאשם מס' 1 לא התייצב בבית המשפט. מהראיות עולה כי המועדון פעל ללא רישיון, הגיש משקאות משכרים לקטינים ולא שמר על אבטחה נאותה. המשטרה הייתה מודעת לפעולה הבלתי חוקית אך רק פרסמה אזהרה, למרות הסכנות הפוטנציאליות. עדויות העדים לא היו עקביות בנוגע לעיתוי הדקירה, אך היא התרחשה בסביבות השעה 02:00 לפנות בוקר. פינויו של התובע התעכב מעט בשל התערבות המשטרה, אך עיכוב זה לא גרם לפציעתו של התובע. השופט מטיל על הנתבע מס' 1 את האחריות העיקרית (90%) ואת הנתבע מס' 2 לאחריות משנית (10%) לנזקי התובע, ומצווה עליהם לפצות את התובע ביחד ולחוד. על הנתבעת מס' 1 לשפות גם את הנתבעת מס' 2. החלטה זו מבוססת על הפרת חובת הזהירות של הנתבעים כלפי התובע. נזקי התובע נבעו מרשלנותם בהבטחת שלום הציבור, כאשר בעל המועדון לא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים והמשטרה לא אכפה את החוק. פסק הדין ניתן ביום ח' אלול תשס"ח (08/09/2008).