עב"י 29616-10-20

תקציר

תיק הערעור סובב סביב עורך דין שהורשע בהחדרת סמים וחפצים אחרים לכלא. בית הדין המשמעתי הרשיע אותו וגזר עליו תקופת השעיה. עורך הדין ערער על גזר הדין, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והסכים עם החלטת בית הדין המשמעתי. לאחר מכן הסלים עורך הדין את התיק לערכאה גבוהה יותר. פסק דינו של בית משפט גבוה זה מובא בפסקה ששיתפת. בית המשפט בחן ביסודיות את הטענות שהציגו הצדדים ואת הראיות שהובאו. הם לא מצאו עילה להתערב בהחלטת בית הדין המשמעתי, תוך הדגשת היקף התערבותם המצומצם במקרים כאלה. השופט הכיר בהבחנה בין המקרה הנוכחי לבין מקרים קודמים של החזקה וסמים, שהיו כרוכים בכמויות גדולות יותר ובנסיבות שונות. השופט שקל גם את נסיבותיו האישיות של עורך הדין ואת חומרת העונש, והגיע למסקנה כי הסנקציה המשמעתית מידתית ביחס לעבירות ונופלת במסגרת מדיניות הענישה שנקבעה. יתר על כן, השופט פירש את תקופת המעצר כפי שכבר נשקלה בגזר הדין, ודחה את הבקשה לניכוי תקופת המעצר מההשעיה. לפיכך, הערעור נדחה, תוך שמירה על החלטתו המקורית של בית הדין המשמעתי ועל גזר דינו.