בג"צ 264/77
פסק-דין עליון
תקציר
העותר, ילד נכה, ביקש מהמוסד לביטוח לאומי זכויות סוציאליות לכיסוי עלויות הרכב. עם זאת, המכון דחה את בקשתו על סמך הערכת ועדה רפואית כי אין לו צרכים יומיומיים המחייבים הסעה סדירה. בג"ץ קבע את סמכותו של בית הדין לעבודה ואת סמכותן של ועדות רפואיות במקרים כאלה. השופט ח' כהן טען כי לבית הדין לעבודה נתונה הסמכות לדון בתביעת העותרת וכי הוועדה הרפואית חרגה מסמכותה בכך שפרשה את המונח "צרכי יום" בצמצום. השופט ויטקון, אף שהסכים עם פרשנותו של כהן, סבר כי לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעה. השופט עציוני, אף שהיה אוהד, הפנה את המקרה גם לבית הדין לעבודה, וציין את סמכות השיפוט הבלעדית המוקנית לו בחוק. החלטת הרוב ביטלה את הצו המותנה מחוסר סמכות, והותירה את העותר ללא פסק דין אוהד, בעוד כל השופטים הביעו אהדה עמוקה למצבו של העותר.
בג"צ 264/77 ליאור משה, קטין, באמצעות אביו ואפוטרופסו הטבעי אורל משה נ' המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר, בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק [15.9.77, 16.1.78, 7.2.78], עליון (7.2.1978)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.