ת"א 1738/07

תקציר

התובעת, חברת Singing Karaoke Ltd., מפיקה תכני קריוקי ומחזיקה בזכויות הבלעדיות על שירי הקריוקי והקלטות השמע, אותם היא משווקת הן ללקוחות פרטיים והן למפעילים מקצועיים. הנתבעים, דיווה גרופ בע"מ, דראג שואו בע"מ, אניה גיל פוקס ויצחק כהן, הם בעלי מועדון בו קיימו ערבי קריוקי. התובעת גילתה שהנתבעים משחקים ביצירותיה ללא רשות והגישה תביעה לצו מניעה קבוע ולפיצויים. הנתבעים טענו כי אין להם יריבות עם התובע, כי אין אחריות אישית מצד פוקס וכהן, וכי אין עילה להרמת מסך התאגיד. עוד טענו כי סברו כי רישיון מהדי.ג'יי הוא אישור מספיק. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי הנתבעים הפרו בעקיפין את זכויות היוצרים של התובעת בכך שהתירו הופעות פומביות ללא הסכמתה. נפסק כי התובעת הייתה בעלת זכויות היוצרים המוזיקליות וכי הנתבעים לא יכלו להסתמך על הרישיון שניתן לדי.ג'יי, שכן הרישיון היה אישי ובלתי ניתן להעברה. בנוסף, הנתבעים לא יכלו לטעון לאי ידיעת ההפרה, שכן התובע הבהיר את מצב הזכויות והזהיר את הנתבעים. הראיות הראו כי רק הנתבעות "דיווה גרופ" ו"דראג שואו" ביצעו עבירות, וכי ליצחק כהן הייתה מעורבות אישית בנזיקין. לפיכך, הוטלו על הנתבעים אחריות לשתי הפרות מתועדות, ואילו התביעה נגד פוקס נדחתה. דיווה גרופ ודראג שואו חויבו לשלם כל אחת 10,000 שקל, וכהן 20 אלף שקל, בצירוף שכר טרחה והחזר יחסי של הוצאות המשפט.