עמ"נ 52011-09-23

תקציר

פסק הדין דוחה את הערר על החלטת ועדה מקומית לתכנון ובנייה בעילה של טעויות פרוצדורליות והיעדר טעמים מיוחדים להארכת המועד האחרון לערר. המערערת ביקשה להאריך את המועד לערעור על שומה מכרעת בעניין היטל על מכירת נכסיה, בטענה כי הסכם מכר שהתגלה לאחרונה מהווה ראיה חדשה. עם זאת, השופט קבע כי הדרך הפרוצדורלית הנכונה הייתה לבקש תיקון השומה מהשמאי המכריע, ובמקום זאת ערער על החלטתו בעניין הסמכות. זאת ועוד, השופט מצא כי המערער לא הוכיח נסיבות מיוחדות לשיהוי של חמישה חודשים בהגשת בקשת ההארכה, וכי הסיכויים המשפטיים של הערעור נמוכים ביותר. השומה המכרעת והחלטת ועדת הערר נמצאו שתיהן תקינות מבחינה מקצועית, כאשר השופט ציין עילות מוגבלות להתערבות במקרים כאלה. בנוסף, השופטת הסכימה עם קביעת הוועדה כי אין להתחשב בהסכם המכר, המתוארך שנתיים לאחר המועד הקובע, בעת קביעת "מצבו החדש" של הנכס. גם טענות המערערת בדבר חוסר תום לב והסתרת מידע לא היו מספקות, שכן הן ויתרו על חקירת תצהירי המשיבים והציגו טענות חלשות. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 60,000 ₪.